מי באש

לאונרד כהן היה בן 39, ובמשבר. זמן קצר לפני כן נולד לו ילד ראשון, הזוגיות לא באה לו בקלות, והוא הרגיש משותק יצירתית. ואז פרצה מלחמה בישראל. הוא ארז מזוודה חומה מרופטת ובא. הוא חשב שיעצור כדור מצרי, או שיעבוד בקיבוץ, אבל בסופו של דבר שר לחיילים, בעיקר בחזית, במעמקי סיני, כשההפצצות אינן מרפות וריח של מוות עומד באוויר.

סיבוב ההופעות של כהן במלחמת יום הכיפורים הוא מיתולוגיה ישראלית, אך מעטים הפרטים שידועים עליו. כהן כמעט שלא דיבר על החוויה, אך היא הטביעה בו חותם עמוק. זה ניכר במהלך חייו ובשיריו. זה בא לידי ביטוי בטקסטים אבודים שנמצאו בעיזבונו.

וישנם הישראלים שצפו בכהן. מאובקים, מותשים, מטולטלים מהלם ההפתעה ומאימת הקרב של מלחמת יום הכיפורים. חיילות לאחר משמרת בתחנת מכ"ם, טייסים שחזרו מתקיפה, לוחמי סיירת שלא לקחו שבויים, רופאים בבתי חולים שדה. פתאום שמעו את הצלילים של "סוזן" ושל שיר חדש, שנכתב במלחמה: "Lover Lover Lover".

במי באש טווה מתי פרידמן סיפור דרמטי על אמן יוצא דופן, שניהל מערכת יחסים מורכבת עם שורשיו וזהותו היהודיים. הוא חוזר למקום שבו נולד הקשר הייחודי של לאונרד כהן וישראל.